האוטומציה התעשייתית היא ללא ספק מהפיכה משמעותית מאוד אשר שינתה רבות. היא השפיעה כמובן באופן דרמטי גם על עולם העבודה במפעלים, בארץ ובעולם. מדובר בשינוי מתמשך באופן הפעולה של מפעלים ועסקים שונים ונשאלת השאלה, האם וכיצד מגמה זו תשפיע עוד בהמשך? בסקירה הקצרה הבאה תקראו כמה תשובות ותובנות בנושא זה.
העתיד שכבר כאן
רובוטיקה משלבת מכונות ותוכנות, באופן מתוחכם ומתקדם מאוד. היא משתלבת במגמה הכללית של אוטומציה, הן בחומרה ומכונות והן בתוכנה. בשביל מה זה טוב? ללא ספק, יש יתרונות רבים לאוטומציה התעשייתית, כולל
- ייעול תהליכי ייצור
- חסכון במשאבים (כסף, זמן, עובדים). ישראל לא יכולה להתחרות בעלויות שכר העובדים מול ארצות כגון סין. רובוטיקה שמחליפה עובדים עשויה לסייע מבחינה זו ולהקל על ייצור מקומי.
- דיוק מרבי בעבודה
- שיפור האמינות
- יכולת לתפקד בתנאים בהם אדם לא מסוגל לעמוד. מבחינת משך העבודה, תנאי סביבה לא נוחים או מסוכנים ועוד.
השינוי המתמיד
בעולם המודרני כבר התרגלנו לעובדה, שבעבר ההיסטורי הייתה פחות משמעותית: השינוי המתמיד, מבוסס הטכנולוגיה. בנושא הרובוטיקה הדבר מתבטא באופנים רבים. במבט על, ניתן אולי לחלק זאת לשניים. שינוי מסוג אחד, מציגות התפתחויות בחומרה כגון מצלמות תלת ממד. שינוי מסוג שני, מציגות התפתחויות משלימות בתוכנה, כולל ענפים מתקדמים שלה (למשל אלגוריתמיקה ו"בינה מלאכותית"). אז מחד, ראיית דברים מקובעת מונעת הסתגלות לשינויים. מאידך, היסחפות יתר עם אופנות ותחזיות של בעלי אינטרסים כאלה ואחרים מובילה להחלטות פזיזות וגרועות. אם כך מה צופן העתיד לעולם הרובוטיקה?
כיצד זה יראה בהמשך?
טכנולוגיות הרובוטיקה מוסיפות להשתכלל. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שהרובוטיקה במפעלים ובכלל, איננה דבר חדש. כמו כן
- מבטלים מקצועות ישנים, יוצרים חדשים – יחד עם הופעת הרובוטיקה, הופיעו כמה אתגרים מקצועיים חדשים, לגבי משרות שדרושות באופן שוטף: מי יתכנן את הרובוטים? מי יתחזק אותם? מי יהיה אחראי על פעילותם במפעלים? בני אדם כמובן. כך גם לגבי תוכנה. לדוגמה: אתר מכירות מחליף מוכרים בחנות פיזית, אך דורש מי שיקים אותו וינהל אותו.
- הגל הגדול מאחורינו – את השינוי הגדול הראשוני, הרובוטיקה והמחשוב בכלל, כבר עשו בעבר הלא רחוק. כעת ישנם שינויים משניים, מסוגים כאלה ואחרים. זאת, בין השאר מאחר שחלק מההתפתחות הטכנולוגית היא הדרגתית. למשל, כל הנוגע לצמצום המתמשך של עלויות פיתוח וייצור ציוד טכנולוגי לסוגיו.
- הגמישות האנושית – רובוטים ומכונות בכלל, טובים בעיקר בסביבות מוכרות ולמשימות ידועות מראש. אז מחד, יש סביבות כאלה כגון מפעלים ומחסנים אוטומטיים. אך מאידך, בעולם האמיתי לא הכל קורה לפי תכניות ובאופן צפוי מראש. במקרים כאלה, יתרונותיהם של בני האדם באים לידי ביטוי חריף.
- האנושיות שאין לה תחליף – בחברות מסוגים רבים, יש לא מעט תפקידים אשר דורשים יותר מאשר פתרון ממוחשב ורובוטי. גם חיקוי ממוחשב שלו לא יספיק. לדוגמה: אינטראקציות מול אנשים, אשר בהן חשובים טאקט או חום אנושי. נכון, אפשר ליצור למשל רובוט שנותן שרות לקשישים וללמד אותו לחבק. אבל מה שווה "החיבוק" המכאני הזה, חסר החיים והאכפתיות האמיתית? לא הרבה. למעשה, כאן ה"יתרון" לכאורה של המכונות, עלול להפוך לחסרון. מקבלי שירות מסוג זה, עשויים לחשוב באופן מריר ובצדק, שמשאירים אותם לטיפולן של מכונות חסרות רגש, רק בכדי לחסוך כמה שקלים.
לסיכום
מחד, שינוי הוא הדבר הקבוע וסביר שעוד נראה ממנו לא מעט. מאידך, כדאי להסתכל על הדברים באופן ראליסטי ולא להיסחף עם תחזיות מוגזמות ופשטניות. ההיסטוריה הטכנולוגית מלמדת שהעולם אכן משתנה בעקבות החידושים, אך בהדרגה ובאופנים מורכבים למדי.
